מודל AI יודע לייצר את הקוד. אנחנו מייצרים את הביטחון.

לא. הרישיונות הם החלק הקל ולרוב הצוותים כבר יש אותם. העבודה היא המערכת שסביב הכלים: מה עובר ביקורת, מה נבדק, על מה מהנדס אחראי כשמודל כתב את הטיוטה הראשונה, ואיך יודעים שהתוצאה נכונה.

לא. צוותים שמשתמשים בזה נכון מתקדמים מהר בהרבה. הכשל אינו השימוש עצמו, אלא שימוש בלי לשנות שום דבר אחר: כמות הקוד עולה בעוד היכולת לוודא אותו נשארת במקום.

בדרך כלל לא מעט, וקשה לראות את זה מבפנים. הפרודוקטיביות האישית עלתה, אבל הביקורת הפכה לפורמליות, הבדיקות נכתבות יחד עם הקוד שהן אמורות לבדוק, ואף אחד לא יכול לומר אילו חלקים במערכת מישהו באמת מבין. זה סיכון אספקה, לא פער בכלים.

Vibe Coding היא דרך עבודה לגיטימית, והיא מצוינת בהגעה מהירה למשהו שרץ. מה שהיא לא מייצרת לבד הוא ביטחון שהדבר נכון, שמישהו מבין אותו, ושאפשר לשנות אותו בבטחה בעוד חצי שנה. הפער הזה הוא העבודה.

לזמן קצר, במקומות שבהם המהירות נלקחה כהלוואה על חשבון העתיד. המטרה היא תפוקה שאפשר לסמוך עליה, וזה שווה יותר מתפוקה שצריך לבדוק שוב ושוב.