להחליט מה לבנות לפני שמחליטים איך זה נראה

שניהם, בסדר הזה. עיצוב בלי מחקר הוא ניחוש מבוצע היטב, ומחקר שלא מגיע להכרעת עיצוב הוא מסמך. העבודה היא הקו ביניהם: ראיות שהופכות להחלטות שאפשר לבנות.

בדרך כלל את שכבת האסטרטגיה מעל המסכים. מעצבים שמקבלים רשימת משימות מפיקים גרסאות טובות של מה שביקשו מהם. מה שחסר לרוב הוא ההכרעה מה בכלל צריך להיבנות, והראיות שיכריעו אותה.

הרבה פחות ממה שצוותים חוששים והרבה יותר מכלום. חמש או שש שיחות נבחרות היטב מכריעות את רוב ויכוחי המוצר, כי אותו דבר חוזר שוב ושוב. מצב הכשל אינו מעט מדי מחקר, אלא מחקר שאיש לא משתמש בו.

זה נפוץ ועביד. כשבאמת אי אפשר להגיע למשתמשים, פניות תמיכה, שיחות מכירה, שיחות נטישה ואנליטיקס נושאים את רוב אותו אות. זה גרוע יותר מלדבר עם אנשים והרבה יותר טוב מלנחש.